עיצוב סביבה לימודית לתלמידים בחינוך המיוחד
- Ex. Design
- 15 בפבר׳ 2020
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 23 בינו׳ 2022
כאשר ניגשים לעצב חלל לצעירים עם צרכים מיוחדים הדבר החשוב ביותר הוא להבין כיצד הם תופסים את הסביבה, האנשים והחפצים שסביבם.
מחקרים רבים מדברים על השוני בתפיסת המרחב, עיבוד המידע ויכולת התגובה בין ילדים רגילים ואלו הלוקים באוטיזם (Hinder 2004). ילדים רגילים יכולים להתמודד עם סביבת למידה המעוצבת באופן גרוע הרבה יותר מילדים עם צרכים מיוחדים, לכן הצורך בעיצוב סביבת למידה איכותית ונכונה מודגש במיוחד ותוצאותיו ניכרות הרבה יותר כשמדובר בילדים עם אוטיזם בדרגות תפקוד שונות.
הסביבה ככלי המשרת את הלמידה
מורים בחינוך המיוחד משתמשים פעמים רבות בסביבה הפיזית ככלי המשרת את הלמידה.
ילדים בעלי צרכים מיוחדים לומדים באופן מיטבי ואינטואטיבי מהעולם שסביבם, כך שלסביבה הבנויה ישנו פוטנציאל יחודי להפוך לכלי למידה מכוון.
ואכן, בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת לעיצוב חללי למידה מותאמים לתלמידים בחינוך המיוחד כאשר הגישה הרווחת היא הפיכת חלל הלמידה לכלי עזר בתהליך הלמידה.
הרעיון הוא להגדיר חלל מעבר לתפקידו כקונטיינר לפעילויות כאלה ואחרות, כ ״סביבה לימודית״ המשמשת בעצמה חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה. חלל כזה מאפשר למורים ולצוות טיפולי להשתמש בסביבה הפיזית ככלי לימודי וויזואלי, ע״י יצירת תחושה או פעולה מתוכנת וספציפית בחלל לצורך למידת רעיון זה או אחר.
מי יודע מה נכון? קונפליקטים בעיצוב סביבה לילדים עם צרכים מיוחדים
יש בדיחה שאומרת: אם אתה מכיר אוטיסט אחד אתה מכיר אוטיסט אחד.
כל ילד אוטיסט שונה מאוד מחברו. זהו ספקטרום שלם של מצבים שונים.
כשאנו ניגשים לעיצוב חלל המותאם לילדים עם צרכים מיוחדים עלינו לקחת בחשבון כי ישנו שוני גדול מאוד בתפיסה הוויזואלית והחושית של כל אחד ואחת.
כיום, רוב האדריכלים ומעצבי הפנים בתחום מבססים את החלטותיהם בנוגע לעיצוב המרחב על אנקדוטות ספציפיות חסרות שיטתיות או בסיס מחקרי ואמפירי.
המצב הזה מייצר לא פעם המלצות סותרות בכל הנוגע לכללים המנחים את עיצוב הסביבה הלימודית המשרתת צעירים על הספקטרום האוטיסטי.
באילו חומרים נשתמש?
אם מדובר בחומרים או מרקמים שונים בחלל; הרבה ילדים אוטיסטים הם בעלי רגישות יתר לתחושה ולמרקם של אובייקטים פיזיים אך ישנו שוני גדול מאוד בין העדפותיהם הטקטיליות: בעוד תלמיד אחד ימשך למשטחים חלקים ונוצצים האחר ימצא אותם דוחים ויירתע.
מה התחושה הכללית שאנחנו רוצים לייצר בחלל?
איזה תחושה כללית מומלץ לייצר בחלל המתאים לילדים עם צרכים מיוחדים? חלל גדול ומרווח או חלל קטן ואינטימי? ומה לגבי תאורה, האם נעדיף אור טבעי או אור מלאכותי, מה עדיף ולמי?
אדריכלים התומכים בחללים קטנים ותקרות נמוכות טוענים כי חלל קטן נותן תחושה אינטימית של ביטחון ושליטה וכי רמת החרדה של תלמידים בעלי אוטיזם גוברת בחללים גדולים ומורכבים. כמו כן, כמות גדולה של אנשים וגירויים חיצוניים עלולה לגרום לבלבול וחוסר ריכוז.
מאידך, אדריכלים התומכים בחללים גדולים ומרווחים טוענים שתלמידים על הספקטרום
האוטיסטי עלולים להרגיש מאוימים ולהפוך מכונסים בעצמם כאשר המרחב הפרטי מופר ע״י אדם החודר אליו. מודעות גופנית פגומה וחוסר יכולת לקבוע את גבולות המרחב האישי, עלולה להכניס ילדים על הספקטרום האוטיסטי ללחצים וחרדות בחלל קטן עם עוד אנשים.
מציאת הפתרון הנכון לנו
אין אמצע בין כל המצבים הסותרים הללו, אומר Christopher Henry, חוקר ויועץ בתחום עיצוב סביבה לאוטיזם, אבל בכל זאת ניתן לחשוב ולנסח כמה כללי אצבע ולנהוג על פיהם.
1. שימוש בחומרים המרגישים טוב ונעים
העדפת חומרים בעלי תחושה טבעית המשרים תחושה של רוגע ושמחה כגון: גומי, שעם, עץ צמר וכדומה.
כמו כן, ניתן להניח שחומר שמגעו נעים לכל אדם רגיל ללא לקות יהיה נעים באותה מידה ואולי אף יותר לילדים עם צרכי מיוחדים. לדוגמא: אנשים יעדיפו מגע של משטח עץ חמים בניגוד למגע משטח מתכת קריר וכדומה.
2. ״בדק בית״
דרך נוספת לאמת או להפריך טענות לגבי התאמת הסביבה הפיזית לילדים עם צרכים מיוחדים היא דרך בדיקתן פשוט.
נוכל לשאול את עצמנו שאלות כגון: באיזה חללים הצוות שלנו מפגין רמות מתח גבוהות וכתוצאה מכך ימי מחלה מרובים? האם ניתן לשים לב לכך שהתלמידים רוכשים מיומנויות רבות יותר בחלל אחד בהשוואה למשנהו? האם ניתן לשים לב לעלייה ברמת הריכוז בחלל מסוים ומה המאפיינים הפיזיים שלו?
3. שילוב מספר מרחבים שונים
ניתן לפתור את הסתירות הללו ע״י תכנון נכון המשלב מספר מרחבים רצויים וסותרים בצורה גמישה כלשהי המאפשרת שינוי של הסביבה בהתאם לצורך המידי של התלמיד.
משרד האדריכלים הלונדוני GA Architects פעל בגישה דומה בעיצוב
בית הספר sunfield's rowan and oak house וייצרו מרחב הנקרא באנגלית "circulation space" - ״מרחב מקשר״; מסדרון המקשר בין החדרים האישיים של התלמידים ומשמש מעבר מן החוץ לפנים. מעברים מכל סוג הם קשים במיוחד לתלמידים בעלי אוטיזם, כן שהרעיון מאחורי ״מרחב מקשר״ הוא לעזור להם לעזוב סביבה אחת ולהסתגל לשנייה תוך חיכוך מינימלי וניהול מערכת הלחצים והרגשות המופעלים עליהם במצב כזה.
לסיכום - מספר נקודות מפתח לעיצוב סביבה לילדים עם צרכים מיוחדים:
1. יצירת סביבה מסודרת, ברורה ומובנית
יש חשיבות כי כל האלמנטים השונים המרכיבים את האיכות החזותית של מקום כגון: תאורה, מרקמים, צבעוניות יתרמו לסדר ההיררכי בחלל ולא יבלבלו אותו.
תאורה שאינה מסנוורת, רהיטים בסדר נכון והגיוני המשרת את שגרת היום, צבעים רגועים וסדר וויזואלי של מידע על הקירות.
2. יצירת מרחבים אישיים בתוך חללים גדולים ומרווחים
יצירת איזורים לצורך עבודה לבד, פגישה אישית או זמן ״שקט״ כחלק טבעי ואינטגרלי מסביבת הלמידה. לתלמידים צריכה להיות האופציה לעבוד ללא הפרעה במקום שקט ולא להרגיש שהם מנודים מהאירוע המרכזי המתחולל בכיתה. כך יוכלו לאסוף את עצמם מבלי להפר את המרקם הכיתתי, אלה כחלק ממנו.
3. שליטה בגירויים סביבתיים
ישנו צורך לאזן בין יצירת סביבה מגוונת, מעוררת ומלאת גירויים חזותיים, ובין סביבה המספקת תחושת רוגע. האיזון הזה הוא חשוב ויש לאפשר גמישות ברמת הגירויים שהתלמידים נחשפים אליהם.
4. שילוב שיטות טיפול שונות
כיתות צריכות את האפשרות להתאים את החלל לפעילויות שונות, אך עם זאת בלי לאבד את הצורך בסדר ברור שאינו משתנה.
5. איזון בין ביטחון ועצמאות
יצירת מרחבים חוץ כיתתיים בטוחים מגביר את תחושת המסוגלות אצל תלמידים רבים ומקטין תחושת תסכול. כמו כן, פיזור מרחבים אישיים במרחב משקף לילדים שהם יכולים לבחור בין להיות לבד או ליצור אינטראקציה.
6. משתמשי המרחב כחלק מתהליך העיצוב
שילוב צוות המטפלים והמחנכים בתהליך התכנון והעיצוב של חלל המותאם לילדים עם צרכים מיוחדים הוא חשוב מאין כמותו. הצוות הטיפולי מנהל את שגרת היום ומכיר את התלמידים והצרכים השונים והמיוחדים של כל אחד ואחת מהם. תפקידו של חלל בית הספר כולו הוא להקל עליהם את עבודתם ולייצר איזורים התומכים בשיטות טיפול השונות בהן משתמשים במהלך שגרת היום, בין אם בחדרי הטיפול, בכיתות האם או במסדרונות בית הספר.
7. שימוש נכון בטכנולוגיה תומכת בתהליך הלמידה
שימוש יצירתי בטכנולוגיה מייצר הזדמנויות למידה ייחודיות לילדים עם צרכים מיוחדים.
טכנולוגיה טומנת בחובה מרחב של התנסות ודמיון כאשר האתגר של האדריכל הוא לשלב אותה בחלל הפיזי באופן בלתי צפוי כחלק מחוויית הלמידה.
8. שימוש בחומרים עמידים, תאורה נכונה, הקפדה על אקוסטיקה
לילדים עם צרכים מיוחדים ישנו קושי מובנה להבין את גופם הפיזי בהקשר לסביבה בה הם נמצאים וכך שתכנון התנועה שלהם במרחב הוא חסר. לעיתים קרובות הם יתקלו בדלתות, פינות, ריהוט או ישתמשו בכוח מוגזם ולא פרופורציונלי. כמו כן רגישות לאור חזק ורעשים היא מוגברת אל רוב התלמידים עם צרכים מיוחדים.
לכן, בתכנון חלל לילדים עם צרכים מיוחדים יש להקפיד על חומרים מתאימים, מבנים חזקים ועמידים ואף לשים דגש מיוחד על תכנון של תאורה בעלת מספר מצבים ובידוד איכותי כנגד רעשים.
היי, אשמח לקבל את המקור האקדמי עליו הסתמכת בכתיבה, למשל המאמר של Hinder 2004
תודה