מעצבים ביחד: כל מה שרציתם לדעת על תהליך עיצוב שיתופי
- Ex. Design
- 23 בינו׳ 2022
- זמן קריאה 4 דקות
בשנים האחרונות מתגברת המגמה של "עיצוב שיתופי" שבה ההורים והקהילה לוקחים חלק פעיל בעיצוב סביבות למידה, יד ביד עם מעצבים מקצועיים. למגמה זו יתרונות מוכחים בשיפור עיצוב סביבת הלימודים והתאמתה למרחב ולתרבות הקהילתית המקומית.
במאמר הנוכחי נבין מה תהליך עיצוב שיתופי כולל וכיצד עושים אותו נכון.
במאמרים קודמים עמדנו על הסיבות מדוע שינוי של סביבות למידה נחוץ כל כך לשיפור היכולות הפדגוגיות. במאמר הנוכחי ננתח את אחד התהליכים המוכרים והאפקטיביים בעיצוב סביבות למידה - התהליך השיתופי.
על ההבדל שבין תהליך עיצוב מסורתי לתהליך עיצוב שיתופי
תהליך העיצוב המסורתי המוכר החל את דרכו באירופה של תחילת שנות העשרים, עם
המהפכה התעשייתית והתפתחות תהליכי הייצור המודרניים. היה זה תחילתו של עידן בו עיצוב נתפס כפעולה שהיא נחלתו של בעל מקצוע מומחה בלבד, המכין מוצר לצורך ייצור בטכנולוגיה הקיימת באותה תקופה.
לעומת תהליך העיצוב המסורתי, התהליך השיתופי אינו נסמך על בעל המקצוע בלבד, אלא מורכב מתהליך יצירה סימביוטי של מעצבים מקצועיים עם כאלה שאינם בעלי ידע ומומחיות בתחום ואף הילדים עצמם.
התהליך נשען על ההנחה כי היכולת להרגיש ולעצב את מרחבי המחייה שלנו, טבועה בנו כבני אנוש מיום היוולדנו.
מכאן, שבתהליך עיצוב שיתופי הדעות של כולם נחשבות, גם אם לעתים הן מנוגדות וסותרות. כך, המשתתפים בתהליך לומדים להקשיב אחד לשני, לייצר הפריה הדדית ולהרתם למען מטרה וחזון משותפים.
בשנים האחרונות מתחזקת ההכרה בערך הקיים בתהליך עיצוב שיתופי. מגמה זו מתבססת על שורה של מחקרים שהראו כי מבנה בית הספר המשקף את ערכי הקהילה, תורם לאיכות הלמידה, מאחר ולמידה מתרחשת גם באזורים לא פורמלים בבית הספר, בחיק המשפחה והקהילה בו זמנית.
כך לדוגמה, במחקר המערב מורים, תלמידים והורים (Allen and Fraser, 2007) בחנו את ההבדלים בין רמת שביעות הרצון של ההורים אל מול רמת שביעות הרצון של התלמידים מסביבת הלמידה בבית הספר המקומי. הממצאים הראו באופן חד משמעי שבעוד התלמידים יחסית מרוצים מהסביבה, ההורים רוצים יותר למען ילדיהם באופן מובהק.
ממצאים אלו מחזקים את הרעיון לתת קול להורי התלמידים ולהפוך אותם לשותפים פעילים בשדרוג סביבת הלמידה, ובכך לאפשר דיאלוג פורה בין בעלי עניין בפרוייקט כחלק מתהליך העיצוב.
מפשילים שרוולים וניגשים לעבודה. איך מתחילים?
הצעד הראשון בתהליך עיצוב שיתופי הוא ביצירת חזון משותף לקבוצה והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות בניית מודל המתאר תרחיש.
תרחיש הוא ״מוצר״ פיזי כלשהו (תמונה, תרשים, מודל תלת מימדי וכו׳),אשר נועד לקדם שיח חברתי לגבי ״מה כדאי לעשות״ ומציג תמונה של ״ איך דברים יכולים להיות״ במידה ותנאים מסויימים יתקיימו.
שימוש בתרחישים מאפשר דיון ממוקד בו כלל המשתתפים מוזמנים להביע את חוות דעתם לגבי היבטים שונים בתרחיש, מהי מידת ההסכמה על המהלכים למימוש החזון ועוד.
תפקיד המעצב הוא לתמוך בכלל המשתתפים ולסייע במתן ליווי מקצועי בבניית התרחיש הנכון עבורם, וכן בהוצאה לפועל של התרחיש הנבחר.
כלים ליצירת תרחישים
לפני שניגשים לבניית תרחיש, מומלץ ליצור מעין ״ספירת מלאי״ של התנאים הקיימים כיום בחלל הכיתה, ומה רוצים לשנות.
דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות דירוג המרכיבים השונים של החלל: גודל, מס תלמידים ביחס לגודל, ריצוף, תאורה, חלונות, מצב הריהוט והקירות.
תוכנית ה ELE (effective learning environment) של ארגון ה OECD שמה לה למטרה לשפר את איכות סביבות הלמידה במדינות החברות בארגון כך שיתמכו בצרכים ופדגוגיות חדשניות. לצורך כך פותח כלי למדידת איכות הסביבה הפיזית הלימודית באופן ברור ושיטתי בשם LEEP (Learning environment evaluation program) שמטרתו לפתח בסיס ראייתי ומדיד להערכת השפעה של הסביבה הבנויה על תהליך הלמידה.
להורדת המדריך להערכת הסביבה הלימודית כאן: OECD School user survey 2018
דרך אחרת, הצוברת פופולריות היא באמצעות היכולת לייצר סיפור, או בהגה מקצועית - story telling.
מה הסטורי שלך?
התקדמות המדיה והרשתות החברתיות תרמה מאוד בפיתוח היכולות של אינדיבידואלים להפוך
ל"מספרי סיפורים". בכל מיזם בו נדרשים להביע רעיונות ומחשבות בצורה וויזואלית, היכולת לספר סיפור מספקת ערך משמעותי, בין היתר ככלי בתהליך העיצוב המביא נקודות מבט שונות, והצפה של נושאים סביבתיים וחברתיים.
אם נתבונן על הסטורי באינסטגרם לדוגמא, נבין כיצד עומדים לרשות המשתמשים סט כלים מוגדרים מראש המאפשרים להם יותר חופש מחשבתי ופחות התעכבות על טכניקה בבניית הסיפור. לכלים אלה אנחנו קוראים ״Make tools״ .
Make tools
זוהי שיטה שפותחה ע״י חוקר ידוע בתחום החינוך בשם Sanders, אשר נועדה לעודד ולהגביר יצירתיות, ולתמוך במשתתפים שאינם מעצבים מקצועיים בתהליך יצירת המרחב האידאלי שלהם.
במחקרים שנעשו בתחום עיצוב סביבת למידה שיתופית, גילו כי התלמידים שהשתתפו בפרוייקט שמטרתו יצירת מרחב למידה שיתופי, התעסקו יותר בבניית המודל ולא במטרות העיצוב.
רוב התלמידים השתדלו לבנות את המודל בזמן קצר עם כישורים מוגבלים.
בכדי להקל ולייעל את איסוף המידע ומציאת פתרונות, תוך התחשבות ורגישות ליכולות השונות של המשתתפים בתהליך ניתן להעזר ב Make tools וכך לעזור לתלמידים להתרכז רק במטרות המשימה ולא בטכניקה לביצועה.
ה Make tools יכולים להיות צורות שונות במגוון גדלים, צבעים וחומרים - נייר, קרטון, עץ או כל חומר אחר. הצורות מסמלות אלמנטים שונים במרחב, או כל ייעוד ופונקציה שהמשתתפים או המנחים מחליטים עליהן, בדומה לסט הכלים שמציעה אינסטגרם למשתמשיה בכדי להעביר תחושות ורעיונות באופן קל וברור לצופים.
הציפור ועץ החיים – מקרה בוחן לתהליך עיצוב שיתופי
במערב אוסטרליה עמד בית ספר מקומי Djidi Djidi Aboriginal School בפני תהליך של שינוי והתחדשות. לצורך כך, נשכרו שירותיו של משרד האדריכלים Edgar wade architects. בהצגת החזון, שיקפו נציגי המשרד את השאיפה להביא לידי ביטוי את הרוח והתרבות של הקהילה האבוריג׳ינית המקומית, ואת הדרך לעשות זאת - באמצעות תהליך עיצוב שיתופי.
כך, בתהליך העיצובי ניתנה במה לקבוצות שונות , כולל כזו שייצגה את הצוות החינוכי. בהנחיית האדריכלים, אלה הגדירו אילו פעילויות חינוכיות ומטרות למידה מבקשים להשיג וכיצד המבנה יכול להביא זאת לידי ביטוי, בין אם בהגברת השתתפות התלמידים, בחיזוק הקשר שלהם לתרבות וקהילה, ובין אם בשיפור הישגים ועוד.
העיצוב הגמור שאף השראה מצורה של מין של ציפור מקומית ותצורת הכנפיים שלה. בנוסף, המרכז התרבותי אשר הוקם בלב בית הספר , עוצב בצורת ״ עץ החיים״ המייצג את ההסטוריה והיחסים בתוך הקהילה , ומשמש כמקום להתאגדות, אירועים וכו, בנוסף לחללים נוספים המעודדים קהילתיות ומקום מפגש.
אין ספק שברחבי העולם ארגונים חינוכיים ובתי ספר רבים החלו להפנים את היתרונות העצומים הגלומים בעיצוב שיתופי של מרחבים חינוכיים.
סטודיו Matt + Fiona המבוסס באנגליה למשל, מתמחה בתהליך עיצוב סביבת למידה בו התלמידים הם חלק אינטגרלי מתהליך העיצוב והתכנון של החלל מחד ובנייתו מאידך.
הקו המנחה את הסטודיו הוא שלדור הצעיר יש הרבה מה להציע לעולם ויש צורך ביצירה של הזדמנויות המאפשרות לילדים להביע את הכישרון האדיר הטמון בהם.
מאט ופיונה מעידים כי בתי ספר וארגונים רבים משתפים פעולה עם החזון שלהם מאחר והם מבינים את היתרונות בתהליך העיצוב השיתופי, המחדיר יצרתיות חסרת תקדים לשגרת הלימודים בשיטה בלתי קונבנציונלית ומפתיעה.
תגובות